מי שנפגע בגופו בתאונת דרכים בישראל לא צריך להוכיח שמישהו אשם. זה העיקרון שבבסיס חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה־1975 (חוק הפלת״ד): הנוהג ברכב חייב לפצות את מי שנפגע בתאונה שבה היה מעורב הרכב, והתשלום בפועל מגיע מחברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה. המדריך הזה מסביר מי משלם, על מה מגיע פיצוי, איך מחושבים ראשי הנזק, מה המועדים ומה כדאי לעשות כבר בימים הראשונים אחרי התאונה.
אחריות מוחלטת: לא משנה מי אשם
סעיף 2 לחוק קובע אחריות מוחלטת. המשמעות המעשית היא שגם נהג שגרם לתאונה בעצמו, נוסע ברכב והולך רגל שחצה במקום אסור זכאים בדרך כלל לפיצוי. אין בחוק הפלת״ד ״אשם תורם״ שמקטין את הפיצוי, כפי שיש בתביעת נזיקין רגילה. מנגד, הפיצוי אינו ״מלא״ במובן הרגיל: חלק מראשי הנזק מוגבלים בתקרות שנקבעו בחוק ובתקנות.
החוק חל רק על ״תאונת דרכים״ כהגדרתה: מאורע שבו נגרם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. השאלה הזו מגיעה לעליון שוב ושוב. כך, למשל, נקבע שעקיצת דבורה בטיול ברכב שטח אינה תאונת דרכים, שכניסה וירידה לצורך טעינה או פריקה אינן תאונת דרכים, ושגם קריסת עגורן על רכב שעצר בצד הדרך לא נחשבה כזו, משום שהרכב שימש רק ״זירה״. לפני שמניחים שהחוק חל, כדאי לבדוק את נסיבות האירוע.
ממי תובעים?
- נהג ונוסעים תובעים את המבטח של הרכב שבו נסעו (ביטוח החובה של אותו רכב).
- הולך רגל תובע את המבטח של הרכב שפגע בו. אם היו כמה רכבים, האחריות יכולה להתחלק ביניהם.
- כשאין ביטוח, כשהרכב הפוגע ברח ולא זוהה, או כשהמבטח בפירוק אפשר לתבוע את קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (סעיף 12 לחוק).
שימו לב שביטוח החובה מכסה נזקי גוף בלבד. נזק לרכב עצמו מכוסה רק בביטוח מקיף או בביטוח צד ג׳. רשימת טלפונים ודרכי פנייה לחברות הביטוח מרוכזת במדריך חברות הביטוח שלנו.
מי לא זכאי לפיצוי?
סעיף 7 לחוק מונה כמה מצבים שבהם הנפגע אינו זכאי לפיצוי לפי החוק. בין היתר: מי שגרם לתאונה במתכוון, מי שנהג ברכב בלי רשות הבעלים (או נסע בו ביודעין כשהוא נלקח בלי רשות), מי שנהג בלי רישיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב (בכפוף לחריגים מצומצמים), מי שנהג בלי ביטוח חובה, ומי שהשתמש ברכב לביצוע פשע. מאחר שהחריגים חמורים, בתי המשפט בוחנים אותם בקפידה, וכל מקרה תלוי בעובדות שלו.
על מה מגיע פיצוי: ראשי הנזק
- הפסד השתכרות בעבר ובעתיד. החוק מגביל את ההכנסה שלפיה מחשבים את ההפסד לפי שלושה מהשכר הממוצע במשק (סעיף 4(א)(1)).
- כאב וסבל (נזק שאינו ממוני). כאן אין שיקול דעת רחב: הסכום מחושב לפי תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל״ו־1976, על פי אחוזי הנכות הרפואית וימי האשפוז, עד תקרה צמודה. אפשר לקבל הערכה ראשונית במחשבון כאב וסבל לפי פלת״ד.
- עזרת הזולת, כולל עזרה של בני משפחה מעבר למקובל.
- הוצאות רפואיות, ניידות ודיור שנגרמו בגלל התאונה. טיפול רפואי שניתן במסגרת סל הבריאות נתבע בדרך כלל על ידי קופת החולים ישירות מהמבטח.
- במקרה מוות התלויים והעיזבון תובעים את אובדן התמיכה ואת ראשי הנזק של המנוח.
אחוזי הנכות: מומחה מטעם בית המשפט בלבד
בתביעת פלת״ד כל צד אינו רשאי להגיש חוות דעת רפואית משלו. בית המשפט ממנה מומחה רפואי מטעמו בכל תחום שנדרש (סעיף 6א לחוק). אם המוסד לביטוח לאומי כבר קבע לנפגע נכות, למשל משום שהתאונה הייתה גם תאונת עבודה, הקביעה מחייבת גם בתביעת הפלת״ד (סעיף 6ב), אלא אם בית המשפט מתיר במקרים מיוחדים להביא ראיות לסתור. דוגמה לכך היא ההחלטה שהתירה למבטחת לסתור נכות של המל״ל כשתיעוד קודם לא הונח בפני הוועדה. כשיש כמה נכויות, הן משוקללות ולא מחוברות זו לזו. איך עושים את זה מוסבר במחשבון שקלול אחוזי נכות. הרחבה על תפקיד המומחים, על שאלות הבהרה ועל חקירת מומחה מופיעה במדריך שלנו למומחה רפואי בתביעת נזיקין.
תאונה שהיא גם תאונת עבודה
תאונה בדרך לעבודה או ממנה, או תאונה בזמן העבודה, היא לרוב גם תאונת עבודה. הנפגע זכאי אז לגמלאות מהביטוח הלאומי (דמי פגיעה, ובהמשך מענק או קצבת נכות מעבודה), ובמקביל לפיצוי לפי חוק הפלת״ד. הגמלאות מנוכות מהפיצוי כדי שלא יהיה כפל פיצוי, ולכן הסדר הפעולות והחישובים חשובים. אפשר להעריך את הקצבה במחשבון קצבת נכות מעבודה. דוגמה מהפסיקה: משגיח כשרות שנפגע בדרך לעבודה.
מועדים: התיישנות ותשלומים תכופים
- התיישנות: תביעת נזיקין לפי חוק הפלת״ד מתיישנת בתוך 7 שנים מיום התאונה. אצל קטין המרוץ מתחיל ככלל רק ביום שמלאו לו 18 (סעיף 10 לחוק ההתיישנות).
- תשלומים תכופים: נפגע שזקוק לכסף לפני סיום ההליך יכול לבקש מבית המשפט לחייב את המבטח בתשלומים תכופים על חשבון הפיצוי (סעיף 5 לחוק).
- ביטוח לאומי: אם התאונה היא גם תאונת עבודה, הגישו את התביעה למוסד בהקדם. תביעה שמוגשת באיחור עלולה להקטין את התשלום הרטרואקטיבי.
מה לעשות כבר עכשיו
- לקבל טיפול רפואי ולשמור כל מסמך: סיכומי ביקור במיון, הפניות, צילומים וקבלות.
- לאסוף פרטים על הרכבים, על הנהגים ועל פוליסות החובה, ולצלם את המקום.
- לדווח למשטרה כשיש נפגעים ולבקש אישור על הדיווח.
- לרשום עדים ופרטי קשר.
- לא לחתום על כתב ויתור או על הסכם פשרה לפני שמבינים את היקף הנזק. נכות נקבעת בדרך כלל רק אחרי שהמצב הרפואי מתייצב.
שאלות נפוצות
האם מגיע פיצוי גם אם אני גרמתי לתאונה?
בדרך כלל כן. חוק הפלת״ד קובע אחריות מוחלטת, ולכן גם נהג שאשם בתאונה תובע את מבטח החובה של הרכב שנהג בו, אלא אם חל עליו אחד החריגים שבסעיף 7 לחוק.
תוך כמה זמן צריך להגיש תביעה?
תביעת פלת״ד מתיישנת בתוך 7 שנים מיום התאונה. לקטין, המרוץ מתחיל ככלל בגיל 18. תביעה לביטוח לאומי ותביעה לפי פוליסה פרטית כפופות למועדים קצרים יותר, ולכן כדאי לא לחכות.
מי קובע את אחוזי הנכות בתביעת פלת״ד?
מומחה רפואי שבית המשפט ממנה. הצדדים אינם מגישים חוות דעת רפואיות משלהם. קביעה של הביטוח הלאומי לפי דין מחייבת גם בתביעה, אלא אם בית המשפט מתיר להביא ראיות לסתור.
מה עושים אם הרכב הפוגע ברח או שלא היה לו ביטוח?
תובעים את קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שמפצה נפגעים במצבים שבהם אין מבטח שאפשר לתבוע.
המדריך הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. החוק והתקנות מתעדכנים, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.