משאית הובלות עוצרת ליד משרדי החברה בעראבה. על הארגז מוטות ברזל ארוכים שבולטים מאחור, ועליהם משולש אזהרה אדום־לבן שהתעקם. הנהג נכנס להביא תעודת משלוח ומבקש מאחיו, עוזר הנהג, ליישר את המשולש. האח עולה על הטמבון האחורי, שרוחבו כעשרה סנטימטרים, מסיים, מתחיל לרדת, ונופל על גבו עם יד חתוכה ומדממת. המל״ל הכיר באירוע כתאונת עבודה. אבל האם זו גם «תאונת דרכים»?
בית משפט השלום בקריות השיב שלא. ב־11 באוקטובר 2026 (ל׳ בתשרי תשפ״ז) דחה השופט צבי כוחן את התביעה בת״א 38223-09-23, פלוני נ׳ מגדל חברה לביטוח בע״מ. השופט קיבל את גרסת התובע לאופן הנפילה, אבל קבע שגם לפיה האירוע אינו «שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה». התובע חויב בהוצאות של 8,000 ₪.
העובדות המוסכמות
לפי פסק הדין, ב־18.3.2018 עבד התובע כעוזר נהג בעסק ההובלות המשפחתי. המשאית, שבוטחה בביטוח חובה אצל מגדל, הועמסה במוטות ברזל בדיר חנא ונסעה למשרדי החברה בעראבה. שם עצרה, והנהג, אחיו של התובע, ירד להביא תעודת משלוח. המל״ל הכיר באירוע כפגיעה בעבודה ושילם דמי פגיעה וגמלת נכות. הצדדים הסכימו לפצל את הדיון, כך שתחילה נדונה רק שאלת החבות: האם מדובר בתאונת דרכים.
הטענות
התובע טען לשתי חלופות. הראשונה: הצבת משולש אזהרה על מטען חורג היא חובה בדיני התעבורה, ולכן מדובר ב«שימוש לוואי חיוני» לנסיעה. השנייה: הוא נפל בזמן «ירידה מהרכב», כשהתכוון לחזור לתא הנהג ולהמשיך בנסיעה. לטענתו, הסתירות בגרסאות נובעות מקשיי שפה, ואת השתלשלות האירוע יש לבחון כרצף אחד.
מגדל כפרה בעצם קרות האירוע ובנסיבותיו. היא הצביעה על גרסאות סותרות: פעם נאמר שהתובע עמד «על המדרכה», ופעם שהחליק «בדרכי חזרה למשאית». לטענתה, הטענה שנפל בעת ירידה היא הרחבת חזית אסורה. ובכל מקרה, לדבריה, סידור המשולש אינו פעולה החיונית פיזית לנסיעה, והירידה כבר הסתיימה כשהתובע עמד יציב מחוץ למשאית. מגדל הוסיפה שהכרת המל״ל אינה מלמדת דבר על תחולת חוק הפיצויים.
הגרסה התקבלה, למרות הסתירות
השופט כוחן הפנה לסעיף 57 לפקודת הראיות ולע״פ 100/55 מאיר: «אין בן תמותה מכשיר דיוק אוטומטי». לדבריו, ההבדלים בין המסמכים ניתנים להסבר בקשיי שפה. כבר בכתב התביעה דובר על «המדרכה התלויה באחורנית המשאית», ובעדותו הסביר התובע שהכוונה לטמבון. הוא גם העיד שלא קרא את תצהיר הנסיבות, אלא חתם אחרי שעורך הדין הסביר לו את תוכנו. האח מעולם לא טען שראה את הנפילה, רק ששמע את הצעקה. בית המשפט קבע אפוא שהתובע עמד על הטמבון, סידר את המשולש, התחיל לרדת ונפל.
ובכל זאת, לא תאונת דרכים
לפי סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, «שימוש ברכב מנועי» כולל «נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו… ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד». בית המשפט נשען על רע״א 4393/22 פלוני נ׳ הראל (31.7.2024), שאימץ את רע״א 8744/18 מדינת ישראל נ׳ פלוני. לפי ההלכה, כניסה או ירידה נחשבות «שימוש» רק כשביניהן מתקיימת נסיעה, או כשנסיעה הייתה אמורה להתקיים אלמלא הפגיעה. כניסה וירידה לצורך טיפול במטען אינן נכללות.
על בסיס זה קבע השופט כך:
- סידור המשולש קשור למטען, לא לנסיעה. מדובר בסימון מטען חורג במשאית שעומדת במקום. גם אם זו חובה חוקית, זו «פעולת הכנה עצמאית» שאינה חלק פיזי, טבעי ואינטגרלי מהנסיעה, ואינה «טיפול דרך». בית המשפט הפנה להלכות ינטל (רע״א 9084/05), חסן נביל (רע״א 5099/08), אריה (רע״א 883/11) ושלמה (רע״א 3329/21).
- המשאית יכלה לנסוע גם בלי התיקון. היא כבר נסעה עם המשולש מדיר חנא לעראבה, כך שסידורו לא היה תנאי לנסיעה.
- הכוונה לנסוע אינה מספיקה. התובע עלה על המשאית למטרה שאינה תחבורתית. ולכן גם תחילת הירידה, אף שנועדה לחזור לתא הנהג, אינה «ירידה» כמשמעותה בחוק. כוונה שעוד לא מומשה אינה עומדת בתנאי ההלכה. השופט הפנה גם לרע״א 889/22 פלוני נ׳ מנורה.
במילים של פסק הדין: סידור המשולש «היה נחוץ (אם אכן היה נחוץ) לסימונם. הא תו לא».
הוצאות
בית המשפט התחשב באופי התביעה, בהתנהלות הצדדים, במספר הדיונים הקטן ובזכות הגישה לערכאות, וחייב את התובע ב־8,000 ₪ הוצאות. בדרך לפסק הדין הייתה גם תחנה דיונית חריגה: התביעה נדחתה פעם אחת כשלא הוגשו סיכומים גם אחרי הארכות. רק לאחר שהתובע החליף ייצוג, פסק הדין בוטל והתיק נדון לגופו.
למה זה חשוב
- עוזרי נהג ועובדי הובלה: פגיעה בזמן טיפול במטען, סימונו או קשירתו כשהמשאית עומדת, עלולה להיות מחוץ לחוק הפיצויים, גם אם הנפילה הייתה מהרכב עצמו. המסלול נשאר במל״ל ובנזיקין הרגילה, למשל נגד המעסיק.
- מה שקובע הוא מטרת העלייה לרכב. אחרי רע״א 4393/22, השאלה אינה אם הנפגע «ירד» פיזית, אלא אם העלייה והירידה נועדו לנסיעה. גם חובה תעבורתית, כמו סימון מטען חורג, אינה הופכת את הפעולה לשימוש תחבורתי.
- מסמכים מוקדמים חשובים: כאן הגרסה התקבלה למרות הסתירות, אבל בתיקים רבים הפער בין טופס בל/211, הרשומה הרפואית וכתב התביעה הוא שמכריע. כדאי לתעד מוקדם ובשפה שהנפגע שולט בה.
- הכרת המל״ל אינה מכריעה את שאלת תחולת חוק הפיצויים. אלה מבחנים שונים.
עוד באתר בנושא גבולות המושג «תאונת דרכים»: קריסת מנוף אינה תאונת דרכים, תיקון בצד הדרך ורכב חולף ועקיצת דבורה בשטח.
באי כוח הצדדים
התובע — עוה״ד מועתז נעאמנה.
הנתבעת (מגדל) — עוה״ד גלעד גושן.
מקור: ת״א 38223-09-23 פלוני נ׳ מגדל חברה לביטוח בע״מ, בית משפט השלום בקריות, 11.10.2026.
שם התובע מופיע כפלוני, כמו בפסק הדין. אין בכתבה ייעוץ משפטי. פסק הדין ניתן בערכאה הראשונה וניתן לערער עליו.