ביוני 2022 נדלקה בלוח המחוונים של יונדאי איוניק היברידית נורית אזהרה על תקלה במערכת ההנעה ההיברידית. במוסך ההסדר של חברת הביטוח פירקו את הרכב ומצאו ממצא לא שגרתי: נמלים וביצי נמלים חדרו למחשב הבקרה של סוללת המתח הגבוה (BMS), גרמו לקצר, ולפי המוסך הרסו גם את הסוללה עצמה. הרכב היה מבוטח בביטוח מקיף אצל ביטוח חקלאי. המבטחת שילמה רק על מחשב הבקרה, 6,747 ש״ח, וסירבה לשלם על הסוללה.

ב־6 באוקטובר 2026 קיבלה השופטת קרן וקסלר מבית משפט השלום ברחובות את רוב התביעה (תאד״מ 46256-12-22). פסק הדין עונה על שתי שאלות שרלוונטיות לכל בעל רכב, ובמיוחד לבעלי רכבים היברידיים וחשמליים: האם נזק שגרמו בעלי חיים קטנים לרכיבי חשמל הוא ״תאונה״ שמכוסה בביטוח מקיף, או ״קלקול חשמלי״ שמוחרג מהפוליסה? ומה צריך המבוטח להוכיח כשהמבטחת מודה בחלק מהנזק ומכחישה את השאר?

השלב הראשון: האם יש כיסוי בכלל

המבטחת טענה תחילה שאין כיסוי ביטוחי לאירוע, ולחלופין שמדובר בקלקול מכני, חשמלי או אלקטרוני, שהפוליסה מחריגה במפורש. בית המשפט הפריד את השאלה הזו מהשאלה של גובה הנזק והכריע בה בהחלטת ביניים, עוד לפני שמיעת הראיות.

בהחלטה נקבע שהנטל הראשוני להוכיח שאירע מקרה ביטוח אמנם מוטל על המבוטח, אבל כאן הוכח ברמת סבירות גבוהה שגורם חיצוני, חדירת נמלים וביצים לקופסת הבקרה, הוא שגרם לקצר. חדירה כזו אינה בלאי טבעי ואינה תקלת ייצור פנימית, אלא אירוע חיצוני ותאונתי. לכן היא נכנסת לגדר ״תאונה מכל סוג שהוא״, הכיסוי הבסיסי בפרק א׳ של הפוליסה התקנית לביטוח רכב פרטי.

לשתי נקודות נוספות בהחלטה הזו יש משמעות מעשית. הראשונה היא התשלום החלקי. השופטת כתבה שחזקה על חברת ביטוח שאינה ״מתנדבת״ לשלם תגמולים כשלשיטתה אין כיסוי. כשהמבטחת שילמה על מחשב הבקרה, היא גילתה את דעתה בזמן אמת שאירע מקרה ביטוח, והמחלוקת האמיתית נסבה רק על היקף הנזק. השנייה היא כלל הפרשנות נגד המנסח, המעוגן בסעיף 25(ב1) לחוק החוזים. בגלל פערי הכוחות בין חברת הביטוח למבוטח, כשיש שתי פרשנויות סבירות לפוליסה, מעדיפים את זו שמגשימה את הציפייה הסבירה של המבוטח.

על פרשנות של חריגים בפוליסת רכב מקיף בהקשר אחר, ראו גם הכתבה על הטסלה, ההגבלה ברישיון וביטוח ישיר.

השלב השני: נפגעה רק יחידת הבקרה, או גם הסוללה?

אחרי שנקבע שיש כיסוי, נשארה שאלה טכנית שהכריעה את הכסף: האם הנמלים פגעו רק במחשב הבקרה, כפי שטענה המבטחת, או שבעקבות הקצר נהרסה גם סוללת המתח הגבוה. המבוטח העריך את הנזק הכולל בכ־31 אלף ש״ח, ובכלל זה נזק ישיר של 23,599 ש״ח לפי שמאי.

המומחה מטעם המבטחת, מהנדס מכונות עם התמחות במערכות רכב, קבע שמוסך ההסדר לא אבחן את הסוללה כראוי. לדבריו, קודי התקלה שבסורק היו בסטטוס ״היסטוריה״ ולא תקלות עכשוויות. קריאה של 0 וולט בשניים מתאי הסוללה בלתי אפשרית פיזיקלית בסוללת ליתיום, ולכן לשיטתו היא נבעה מכך שמחשב הבקרה, כלומר המכשיר שמודד את המתח, נפגע ושידר נתונים שגויים. הוא הוסיף שנמלה אינה יכולה לגרום לקצר בתא עצמו, וערך ההתנגדות שנמדד העיד שאין קצר בסוללה.

מן הצד השני עמדו שני מוסכים שהגיעו לאותה מסקנה. מוסך ההסדר של המבטחת עצמה, ובבדיקה שנייה המוסך המרכזי של יבואנית יונדאי, עם הסורק הייעודי של היצרן. לצידם עמד שמאי מטעם המבוטח, שאינו מהנדס חשמל ולא מדד את התאים בעצמו, אבל ליווה את האבחון במוסך היבואנית.

״המבחן האמפירי״ שהכריע

השופטת הודתה שההכרעה אינה פשוטה, משום שאף צד לא הביא מומחה לחשמל ולאלקטרוניקה של רכבים היברידיים שבדק את הסוללה בעצמו. ובכל זאת קבעה שהמבוטח עמד בנטל. הנימוק המרכזי היה עובדתי ופשוט: המבטחת אישרה ושילמה על החלפת מחשב הבקרה בלבד. המחשב הוחלף, אבל נורית האזהרה המשיכה לדלוק והרכב לא חזר לפעול. רק אחרי שהוחלפה סוללת המתח הגבוה במוסך היבואנית, התקלה נעלמה.

לפי פסק הדין, העובדה הזו ״שומטת את הקרקע״ תחת התזה שהסוללה הייתה תקינה. גם אם נכון שהקצר במחשב יצר קריאות שגויות, ההסבר הזה אינו מסביר למה הרכב לא נסע אחרי שהמחשב הוחלף. השופטת ציינה גם שמכתב מנהל הדיאגנוסטיקה במוסך היבואנית נחתם רק אחרי שהתברר שהחלפת המחשב לא הספיקה, וזה מעיד שהמוסכים פעלו בסדר הנכון: קודם הרכיב הזול, ורק אחר כך הסוללה.

הסדקים בחוות הדעת של המבטחת

פסק הדין מפרט כמה חולשות בחוות הדעת מטעם המבטחת, ואלה לקחים שחלים גם מעבר למקרה הזה:

המבטחת טענה גם שיש לזקוף לחובת המבוטח את העובדה שלא הביא לעדות את מנהל הדיאגנוסטיקה ואת נציגי מוסך ההסדר. השופטת דחתה את הטענה: מדובר במסמכים שהופקו בזמן אמת במוסך ההסדר של המבטחת עצמה ובמוסך היבואנית, והם נתמכים בתוצאה בשטח. ואם יש כאן מחדל ראייתי, גם המבטחת לא הביאה לעדות את השמאי הראשי שלה, שליווה את התיק, ולא את הטכנאי שהמומחה שלה שוחח איתו.

הערה על חובתה של המבטחת

אחד הקטעים הבולטים בפסק הדין עוסק בהתנהלות המבטחת. השופטת כתבה שתכלית הפוליסה היא לתת למבוטח שקט נפשי ורשת ביטחון, ולא להשאיר אותו ״כשידיו על ראשו אל מול שוקת שבורה״. אם המבטחת סברה שמדובר באירוע מורכב וחריג, היה עליה לפעול באופן אקטיבי, לשלוח מומחה שיפקח על האבחון בזמן אמת ולהנחות את הבדיקות. במקום זאת השאירה את האבחון למוסך ההסדר שלה, ורק בדיעבד העלתה טענות על סדר הבדיקות. לפי פסק הדין, זה מטיל ״נטל בלתי סביר על האזרח הקטן״.

התוצאה, ומה לא נפסק

התביעה התקבלה ״בחלקה המכריע״. המבטחת תשלם 19,452 ש״ח בגין הנזק הישיר ושכר השמאי, בניכוי מה ששולם, עם הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה בדצמבר 2022. לכך נוספים החזר אגרה של 812 ש״ח, 3,000 ש״ח על הטרחה ואיבוד הזמן, 6,000 ש״ח שכר טרחת עורך דין ושכר העדים.

המבוטח ביקש גם ריבית מיוחדת לפי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, בטענה שהמבטחת נהגה בחוסר תום לב. הבקשה נדחתה. לפי השופטת, המבטחת אמנם נקטה עמדה קשוחה וגררה את המבוטח להליך ממושך, אבל היא הסתמכה על חוות דעת של מומחה, וזה מוציא את המקרה מגדר חוסר תום לב שרירותי שמצדיק סנקציה עונשית. גם הוצאות הייעוץ המשפטי שנתבעו כראש נזק נפרד לא נפסקו כמבוקש. במקומן נפסק שכר טרחה במסגרת ההוצאות.

מה אפשר ללמוד מכאן

זהו פסק דין של בית משפט השלום, שניתן לערער עליו לבית המשפט המחוזי מרכז־לוד בתוך 60 ימים. הוא אינו מחייב ערכאות אחרות ונשען במידה רבה על הראיות בתיק הזה, אבל הוא מצטרף לפסיקה שרואה בגורם חיצוני פתאומי אירוע תאונתי.

מקור: תאד״מ 46256-12-22, בית משפט השלום ברחובות, 6.10.2026 (פסק דין, נוסח מלא).

שמות המבוטח, המומחים והמוסכים אינם מופיעים בכתבה. אין בכתבה ייעוץ משפטי. העובדות, הסכומים והמועדים נבדקו מול פסק הדין.