סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נועד לייעל: אם כבר נקבעה לנפגע דרגת נכות "על פי דין" לפני שמיעת הראיות, היא מחייבת גם בתביעת הפלת״ד. השאלה שחוזרת שוב ושוב היא מה נחשב לקביעה כזו — ומתי המספר של הוועדה הרפואית של המל״ל מפסיק להיות "יציב" מספיק כדי לסגור את הדלת למינוי מומחה מטעם בית המשפט.
ב־7 בספטמבר 2026 (כ״ה באלול תשפ״ו) נתן בית המשפט המחוזי מרכז–לוד, השופט צבי ויצמן, החלטה ברע״א 63293-08-26, איילון חברה לביטוח בע״מ נ׳ פלונית. הבקשה היתה לרשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (השופט ניר גנצ׳רסקי) בת״א 25386-09-25, שמינתה מומחה פסיכיאטרי מטעם בית המשפט. הבקשה נדחתה. ההחלטה הותרה לפרסום ללא פרטי המשיבה, וללא חיוב בהוצאות.
מה קרה בוועדות המל״ל
המשיבה נפגעה בתאונת דרכים ב־12 במאי 2023. התאונה הוכרה כתאונת עבודה. הוועדה הרפואית מדרג ראשון, ב־16 ביוני 2024, קבעה נכות צמיתה של 10% בגין צלקת, וקבעה העדר נכות נפשית — כלומר 0% בתחום הפסיכיאטרי.
המשיבה ערערה. ועדה רפואית לעררים ב־8 באוקטובר 2024 קבעה נכות זמנית של 5% בתחום הנפשי. ועדת ערר נוספת ב־28 בינואר 2025 שבה וקבעה אותה נכות זמנית של 5% בגין הפרעת הסתגלות, ואף הביעה תמיהה על קביעת הצלקת בדרג הראשון. דיוני המשך שנקבעו ל־31 במרץ 2025 ול־7 במאי 2025 בוטלו עקב אי־הופעת המשיבה.
בספטמבר 2025 הגישה תביעה לפי חוק הפלת״ד נגד המבטחת, ובד בבד ביקשה מינוי מומחה בתחום הנפשי. טענתה: אין קביעה מחייבת בתחום הזה, כי זנחה את הליכי המל״ל לאחר שנקבעה לה רק נכות זמנית. המבטחת התנגדה: לטענתה, זניחת הערר מחזירה לתוקף את קביעת דרג ראשון של 0%, והיא קביעה חלוטה לפי סעיף 6ב.
מה קבע בית משפט השלום
ב־8 ביוני 2026 נעתר בית משפט השלום לבקשה ומינה את ד״ר גיא אור כמומחה בתחום הנפשי, לאחר שמצא ראשית ראיה בתיעוד הרפואי. נקודת המוצא בהחלטתו: אין קביעה על פי דין של דרגת נכות צמיתה ויציבה. קביעת נכות זמנית אינה קביעה יציבה ומחייבת; משנקבעה נכות זמנית של 5% אחרי 0% צמיתה בדרג ראשון, הנכות הצמיתה אינה משקפת עוד מצב יציב.
טענת המבטחת: "ערר טקטי" וזניחה
בבקשת הרשות לערער טענה איילון שבית משפט קמא שגה. לשיטתה, כשהליכי הערר לא הושלמו והופסקו בשל אי־התייצבות, קביעת דרג ראשון של 0% נעשית חלוטה ומחייבת. קבלת עמדת הנפגעת, כך נטען, תרוקן מתוכן את סעיף 6ב ותהפוך את הפנייה למל״ל לכלי ל"ערר טקטי": מגישים ערר, מקבלים נכות זמנית, זונחים — ופותחים את הדרך למומחה בית משפט. המבטחת דיברה על אסימטריה: היא נדרשת לרף גבוה של ראיות לסתור, בעוד הנפגע יכול "להתחמק" מקביעת דרג ראשון.
המשיבה השיבה שהקביעה האחרונה לפני הזניחה היא נכות זמנית של 5%, ושנכות זמנית אינה "קביעה על פי דין" לפי סעיף 6ב. הפסיקה שעליה נשענה המבטחת, לטענתה, עסקה במקרים שבהם ועדת ערר קבעה נכות צמיתה — גם אם 0% — ולא במצב של נכות זמנית בלבד.
ההכרעה: יציבות נדרשת, זמניות מערערת
ויצמן פתח בציטוט סעיף 6ב ובפסיקה המבהירה שמטרתו לייעל הליכים, ולכן רק דרגת נכות רפואית יציבה — להבדיל מזמנית — שנקבעה על פי דין אחר, ובכלל זה על ידי המל״ל, מחייבת בתביעת פלת״ד. כל עוד לא שונתה דרגת הנכות היציבה של דרג ראשון, גם אם הוגש ערר, היא ממשיכה לחייב. משיכת ערר אחרי "איתות" של ועדת ערר להפחתת נכות אינה מצדיקה, כשלעצמה, ראיות לסתור — והקביעה היציבה של דרג ראשון נשארת.
אבל המצב משתנה כשוועדת הערר מחליפה נכות יציבה בנכות זמנית. אז, לפי הפסיקה שצוטטה (ובכלל זה סמכותו של ריבלין והחלטות שלום קודמות), אין עוד קביעה יציבה: קביעת דרג ראשון אוינה על ידי הזמניות, והקביעה החדשה עצמה אינה יציבה. זה "מצב ביניים" שבו סעיף 6ב אינו חוסם, ובית המשפט ממנה מומחה מטעמו לפי סעיף 6א.
במקרה הזה: 0% צמיתה בדרג ראשון, ואחר כך 5% זמנית בוועדות ערר בגין הפרעת הסתגלות. יציבות הנכות של דרג ראשון "נתערערה". אין עוד "נכות יציבה המחייבת על פי דין" שחוסמת מינוי מומחה.
זניחת הערר אינה חוסמת את סעיף 6א
הנקודה השנייה בהחלטה חשובה לא פחות. "דרך המלך" לקביעת נכות בתביעת פלת״ד היא בקשה למינוי מומחה לפי סעיף 6א. אין חובה לפנות קודם למל״ל, ואין כפייה למצות שם זכויות לפני שפונים לבית המשפט. סעיף 6ב אינו מטיל חובת פנייה — הוא רק קובע מה קורה כשכבר קיימת קביעה יציבה לפני שמיעת הראיות.
לכן, גם אם אי־ההופעה לדיוני המשך נחשבת לזניחת הערר, הזניחה כשלעצמה אינה חוסמת בקשה למינוי מומחה בהיעדר קביעה יציבה. ויצמן ציין שאולי יש תחושה של התנהלות בחוסר תום לב — אך גם אז, משדרך המלך היא מינוי מומחה והחריג הוא קביעה מחייבת לפי 6ב, אין בהתנהלות כדי למנוע את הזכות לפנות לבית המשפט בנסיבות אלה.
- סעיף 6ב: מחייב רק קביעת נכות יציבה (צמיתה) על פי דין; נכות זמנית אינה מספיקה.
- החלפת יציבה בזמנית: כשוועדת ערר קובעת נכות זמנית במקום נכות צמיתה של דרג ראשון, אין עוד קביעה יציבה חוסמת.
- זניחת ערר: אינה מחזירה מאליה את קביעת דרג ראשון למעמד של קביעה יציבה מחייבת, ואינה חוסמת מינוי לפי סעיף 6א.
- דרך המלך: מינוי מומחה מטעם בית המשפט; אין חובה למצות קודם את המל״ל.
- תוצאה: רשות הערעור נדחתה; ללא הוצאות; לפרסום ללא פרטי המשיבה.
ההחלטה אינה קובעת מה תהיה דרגת הנכות הנפשית בסוף התיק, ואינה מכריעה אם היתה "ערר טקטי". היא מבהירה קו דיוני: ברגע שוועדת ערר של המל״ל הפכה נכות צמיתה לנכות זמנית, המספר של דרג ראשון אינו עוד "עוגן" לפי סעיף 6ב — גם אם אחר כך הדיון במל״ל נעצר באמצע.
מקור: רע״א 63293-08-26, בית המשפט המחוזי מרכז–לוד (נוסח מלא באתר judgments.org.il; תאריך ההחלטה 07.09.2026).
בא כוח המבקשת (איילון): עוה"ד מ. ברנד ואח'
בא כוח המשיבה: עוה"ד נתנאל לוי ואח'
אין בכתבה ייעוץ משפטי. העובדות והמובאות נבדקו מול נוסח ההחלטה שפורסם בפומבי.