בית הדין האזורי לעבודה דחה ערעור של אורן תמרי על החלטת ועדה רפואית לעררים שהעמידה את נכותו הצמיתה על 14.5% — יותר משלושה עשורים אחרי תאונת דרכים בדרך מהעבודה בנובמבר 1994, שהוכרה כתאונת עבודה. תמרי נחבל בגב התחתון, אובחן בלט דיסק עם לחץ על שורש עצב, וב־2007 עבר ניתוח לכריתת דיסק מותני. הנכות נקבעה תחילה על 5%, עלתה ב־2004 ל־10%, וב־2023 הגיש תביעה להחמרת מצב לפי תקנה 36.
שתי החזרות קודמות לוועדה הושגו בנתיב משפטי: ליישב סתירה נוירולוגית, לבחון נכות בגין תסמונת כאב, ולשקול מחדש החמרה אורתופדית. ההרכב החדש התכנס בספטמבר 2025 וקבע נכות משוקללת של 14.5% — 10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה המותני ו־5% נכות נוירולוגית. תמרי ערער גם על כך, וטען בין היתר שהוועדה התעלמה ממסמכי כאב וסירבה להפנותו למומחה כאב.
השופט נוהאד חסן קיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי: בערעור על ועדה רפואית בית הדין בוחן טעות משפטית — העדר הנמקה, התעלמות מהוראות מחזירות או סתירה פנימית — ואינו מתערב בקביעות רפואיות מובהקות כשההחלטה מפורטת. ועדה פטורה מפנייה למומחה כאב, בפרט כשלא הוגשה חוות דעת נגדית מטעם המערער. הנכות בתוקף רטרואקטיבית מפברואר 2023, מועד הגשת תביעת ההחמרה. הערעור נדחה בלא צו להוצאות.
מקור: ביזפורטל / פסקדין (25.8.2026).
הסיכום הוא תמצית מקורית לצרכי עדכון. הוא אינו תחליף לקריאת המקור הראשוני, אינו ייעוץ משפטי ואינו קובע אחריות או זכאות בתיק קונקרטי. מספר התיק לא פורסם במקור שנפתח.