לפי פסקדין (עו״ד יעקב לביא; תאריך פרסום 7.9.2026), יו״ר ועדת הערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), השופט אמיר סלאמה, הורה על ביטול החלטת קצין התגמולים במשרד הביטחון והשבת התיק לבחינה מחודשת — לאחר שמצא סתירה פנימית בולטת בהמלצת צוות רב־מומחים (צר״מ).
המערער מוכר ב־30% נכות נפשית עקב שירותו הצבאי, ואינו עובד מאז כ־2011. ביטוח לאומי קבע לו אובדן כושר עבודה מלא. בשלהי 2024 הכיר צר״מ באובדן כושר תעסוקה מלא לתקופה זמנית; קצין התגמולים אימץ זאת. ביולי 2025, לאחר בדיקה נוספת, נכתב מצד אחד שמצבו הרפואי הכללי «אינו מאפשר עבודה מפרנסת, וזאת לצמיתות», ומצד שני — בהתייחס לנכות המוכרת — שהוא «כשיר לעבודה חלקית» בהיקף 50% משרה משרדית. על בסיס זאת הוחלט על תגמול חלקי בלבד (כ־4,900 ₪).
השופט קבע כי מדובר במסקנות סותרות שאינן יכולות לעמוד יחד, במיוחד נוכח היעדר עבודה כ־15 שנה וצר״מים קודמים שיצאו מנקודת הנחה של אי־כושר. לא הוברר מה השתנה וכיצד ניתן להבחין בין תגובה נפשית הקשורה למחלותיו לבין הנכות המוכרת. ההחלטה הוחזרה לקצין התגמולים לקבלת הבהרות; למערער נפסקו הוצאות בסך 4,000 ₪. שמות ב״כ לא צוינו בפסק הדין.
מקור: פסקדין (7.9.2026).
הסיכום הוא תמצית מקורית לצרכי עדכון. הוא אינו תחליף לקריאת המקור הראשוני, אינו ייעוץ משפטי ואינו קובע אחריות או זכאות בתיק קונקרטי.