יולי 2020, שבע בערב, רחוב משופע בכפר בצפון. אב בן 51 נוהג בפיאט פונטו, ושתי בנותיו הקטינות איתו ברכב. הולך רגל בצד השמאלי של הכביש גורם לו להיצמד ימינה, הגלגל הימני של הרכב פוגע בגלגל של רכב חונה, והפונטו מתהפכת על צד הנהג. ידו השמאלית, שהייתה מחוץ לחלון, נמעכת מתחת לרכב.
ב־14 באוקטובר 2026 (ג׳ בחשוון תשפ״ז) קיבל בית משפט השלום בקריות את תביעתו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (ת״א 27136-10-20, פלוני נ׳ מנורה חברה לביטוח בע״מ, השופטת אלואז זערורה). מנורה, מבטחת הרכב, חויבה לשלם לו 415,311 ש״ח, בתוספת שכר טרחת עורך דין של 13% ומע״מ והחזר אגרה. אבל הנקודה המעניינת בפסק הדין היא הדרך: חוות הדעת הראשונה העריכה את נכותו ב־25%, ורק מומחה שני, שמונה אחרי שהראשון הצהיר שאינו מומחה לכירורגיה של כף היד, העמיד אותה על 35%.
מה קרה ליד
מד״א פינה את הנהג לחדר המיון במרכז הרפואי זיו בצפת כשהוא מקובע בצווארון. שם אובחנה פגיעה מסוג degloving בכף היד השמאלית, כלומר קילוף של העור והרקמות הרכות, לצד שברים מרוסקים במסרקים 4 ו־5, שבר בבסיס המסרק הראשון, שבר ופריקה בעצם הטרפזיום בשורש כף היד, ושבר בעצם השכמה הימנית. למחרת עבר ניתוח לשחזור וקיבוע השברים במסמרי מתכת ולתפירת שריר.
פחות משבועיים אחרי השחרור מצבו החמיר. הוא אושפז שוב ל־19 ימים בגלל זיהום ונמק, ועבר שני ניתוחים נוספים לניקוי הפצעים ולהוצאת המסמרים. בשנים שאחר כך עבר יותר מ־44 טיפולי פיזיותרפיה ויותר מ־20 טיפולי ריפוי בעיסוק, טופל במרפאת כאב, ובדיקות הולכה עצבית הראו פגיעה בעצב האולנרי ביד ופגיעות שורשיות בצוואר ובגב התחתון. לפי המסמכים, הטיפולים לא הביאו לשיפור משמעותי בתפקוד היד.
המומחה הראשון: «מסמכים דלים»
בפברואר 2021 מינה בית המשפט את ד״ר ארנן גרינטל, אורתופד, כמומחה מטעמו. בספטמבר 2021 קבע המומחה נכות צמיתה משוקללת של 25%: קשיון באצבעות 4 ו־5, מצב אחרי שבר ופריקה בטרפזיום, צלקות בגב כף היד ו־4% בגין כאבי גב תחתון.
בחקירתו בפברואר 2023 הצהיר המומחה שאינו מומחה לכירורגיה של כף היד. התובע ביקש לפסול את חוות הדעת, וטען שהיא הוכנה בלי המסמכים הרפואיים הרלוונטיים ובלי בדיקות בסיסיות: מדידת טווחי תנועה במעלות, השוואה ליד הבריאה, בדיקת כוח לפיתה והתייחסות לפגיעה בעצב.
בינואר 2025 הורה בית המשפט, בהחלטה מנומקת, על מינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדיה של כף היד. לפי פסק הדין נקבע אז שדי בהצהרת המומחה כי הסתמך על מסמכים דלים, חסרים או לא קריאים כדי להצדיק מינוי נוסף, ושמומחה בית המשפט צריך להיות «אקטיבי» ולדרוש מהצדדים את המסמכים החסרים.
המומחה השני: 35%
ד״ר מיכה רינות בדק את התובע באפריל 2025 ומצא שאצבעות 4 ו־5 קמוצות עד כף היד, מנח שמפריע גם לאצבעות הסמוכות, הגבלה באצבעות 2 ו־3 והגבלה קלה בשורש היד. הוא קבע נכות משוקללת של 34.69%, מעוגלת ל־35%: 8% לכל אחת מאצבעות 4 ו־5, 5% לאצבעות 2 ו־3, 5% לשורש היד, 10% לעמוד השדרה המותני ו־5% לצלקות. לכך הוסיף נכות זמנית מלאה לחצי שנה ונכות של 50% לחצי שנה נוספת. הוא קבע קשר סיבתי מלא לתאונה ושלל נכות קודמת בגב.
מנורה טענה שהתובע מגזים. היא הפנתה לכך שהמומחה הראשון העיד שאצבעות 2 ו־3 היו תקינות, ולכך שהמומחה השני עצמו כתב שהסגירה החוזרת של אצבעות אלה «אינה מוסברת מבחינה רפואית אורגנית». לטענתה, התובע «הרג את היד שלו» כשבחר לא להשתמש בה, ולכן נכותו התפקודית צריכה לעמוד על 15% לכל היותר.
השופטת דחתה את הטענה. היא כתבה שהערכת המהימנות של בדיקה רפואית היא שאלה שבמומחיות, ולכן מי שאמור לומר אם הבדיקה הוטתה הוא המומחה עצמו. מנורה יכלה לשלוח לו שאלות הבהרה או לחקור אותו על חוות דעתו, ובחרה שלא לעשות זאת. משכך אומצה הנכות של 35%.
יד שמאל, עבודת כפיים, 30%
התובע ביקש לקבוע נכות תפקודית של 60%. לדבריו הוא בן 57, בלי השכלה פורמלית, ועבד כל חייו בעבודות פיזיות: חקלאות, כריתת עצים, ניקוי עשבים בחרמש, עזרה לבעלי מקצוע בבניין ורעיית עזים. לפני התאונה עבד כמחסנאי במפעל נטפים.
שני מעסיקים לשעבר העידו לטובתו. מנהל צוות הלוגיסטיקה במפעל אמר שהעבודה מחייבת שתי ידיים, גם על המלגזה, ושאינו יכול להעסיק אותו היום. מנכ״ל חברת ייעור שבה עבד לסירוגין סיפר שהתובע חזר אליו פעמיים אחרי התאונה, אבל עבודה במדרונות עם חרמש וביד אחת היא «בלתי אפשרית» ואף מסוכנת. מאז יולי 2023 הוא עובד כשלוש שעות בשבוע במסגד, בפתיחה וסגירה של ברזי מים, תמורת כ־1,500 ש״ח בחודש. קרן הפנסיה מנורה מבטחים שילמה לו פנסיית נכות מלאה, ובהמשך פנסיה בשיעור 50%, שאושרה עד ינואר 2027.
השופטת האמינה לתובע וקבעה שההגבלות מקשות עליו לבצע כל עבודת כפיים שמחייבת שימוש בשתי ידיים. מנגד היא נתנה משקל לכך שהפגיעה היא ביד שאינה הדומיננטית, ולכך שלא השלים שיקום מקצועי בביטוח הלאומי. הוא הסביר זאת בהיעדר רכב ובקשיים כלכליים. הנכות בגין הצלקות לא נחשבה תפקודית. התוצאה: נכות תפקודית של 30%.
החשבון
- בסיס שכר: 8,500 ש״ח נטו בחודש. התובע ביקש 11,630 ש״ח, מנורה הציעה 8,300 ש״ח.
- הפסד שכר לעבר: 151,000 ש״ח, מהם 51,000 ש״ח לחצי השנה של אי הכושר המלא ו־100,000 ש״ח כסכום גלובלי עד פסק הדין.
- הפסד השתכרות לעתיד: 169,000 ש״ח, כ־70% מחישוב אקטוארי מלא לכתשע שנות עבודה עד גיל 67. התובע דרש 738,000 ש״ח, מנורה הציעה 139,829 ש״ח.
- הפסדי פנסיה: 40,000 ש״ח, 12.5% מהפסדי השכר.
- עזרת צד ג׳: 20,000 ש״ח, לעומת 250,000 ש״ח שנתבעו. העזרה של האישה והבן הוכרה בעיקר לשנה הראשונה, ולא הוצגו ראיות לצורך מיוחד בעתיד.
- הוצאות ונסיעות: 10,000 ש״ח, אף שלא נשמרו קבלות.
- נזק לא ממוני: 75,000 ש״ח לפי התקנות.
הסך הכולל, 465,000 ש״ח, הופחת בתקבולי הביטוח הלאומי. מנורה ביקשה לנכות גם דמי אבטלה, ובית המשפט דחה זאת משלא הוכח קשר בינם לבין התאונה. היא ביקשה גם לנכות את מלוא קצבת הנכות הכללית, 73,643 ש״ח. אבל התובע הראה שהחזיר לביטוח הלאומי 23,954 ש״ח כקצבת יתר, אחרי שהחל לקבל את פנסיית הנכות. נוכו רק 49,689 ש״ח, ונותרו 415,311 ש״ח.
מה אפשר ללמוד
- מומחה מהתחום הנכון חשוב. בפגיעת כף יד מורכבת, מומחה שהצהיר שאינו מתמחה בכף היד ושהסתמך על מסמכים חסרים פתח את הדלת למינוי נוסף, והנכות קפצה בעשר נקודות.
- טענת הגזמה צריכה לעבור דרך המומחה. מבטחת שחושדת שהנפגע הטה את הבדיקה צריכה לשאול את המומחה או לחקור אותו. טענה כזו בסיכומים בלבד לא תספיק.
- עדי מעסיק מחזקים את הטענה. מעסיקים לשעבר שהסבירו למה אי אפשר לעבוד ביד אחת חיזקו את גרסת התובע על כושר ההשתכרות.
- יד לא דומיננטית ושיקום שלא הושלם יעלו כסף. שני הנתונים הורידו את הנכות התפקודית אל מתחת לנכות הרפואית, והפיצוי לעתיד נפסק כסכום גלובלי ולא לפי חישוב אקטוארי מלא.
- כדאי לבדוק את ניכוי הביטוח הלאומי. כסף שהוחזר לביטוח הלאומי כקצבת יתר לא נוכה מהפיצוי, וגם דמי אבטלה לא נוכו בלי קשר מוכח לתאונה.
- יד מחוץ לחלון אינה עניין בתביעה הזו. פסק הדין אינו דן בכך. לפי חוק הפיצויים האחריות מוחלטת, וככלל אשם של הנפגע אינו מקטין את הפיצוי.
- להשוואה: במקרה של התובע שהטרקטור עלה על רגלו, שנידון השבוע בחיפה, הפסד השכר נדחה כי הנפגע לא עבד שנים לפני התאונה. כאן הוצגו תלושי שכר ועדי מעסיק. ראו שלום חיפה: טרקטור עלה על רגלו של הולך רגל.
מקור: ת״א 27136-10-20 פלוני נ׳ מנורה חברה לביטוח בע״מ, בית משפט השלום בקריות, 14.10.2026.
שם התובע מופיע כפלוני, כמו בפסק הדין. בכותרת פסק הדין שפורסם לא מופיעים שמות באי כוח הצדדים. אין בכתבה ייעוץ משפטי. פסק הדין ניתן בערכאה הראשונה וניתן לערער עליו.