בית משפט השלום בירושלים (השופט הבכיר נאיל מהנא) פסק בת״א 54643-06-22 כי מתנדבת — סטודנטית דאז, כיום בעלת תואר דוקטור — שנפלה בדצמבר 2019 במהמורה בשביל הגישה להוסטל למתמודדי נפש שהפעילה עמותת «מרפא לנפש», זכאית לפיצוי. לפי דיווח בפסקדין (17.9.2026), לאחר ניכוי אשם תורם של 20% הועמד הנזק על 679,465 ₪, ולצדו חויבה העמותה בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 144,656 ₪ — סך כולל של כ־824 אלף ₪.
מומחה מטעם בית המשפט קבע לתובעת 10% נכות בגין מגבלת תנועה בקרסול ו־10% בגין צלקת ניתוחית; הנכות התפקודית הועמדה על 10%. התובעת תיארה שני ניתוחים, אחד מהם על רקע זיהום. בית המשפט קבע כי המהמורה — שנוצרה מאבני שפה חסרות ומשקיעת אבנים משתלבות — יצרה «מלכודת נסתרת» בסמוך למדרגות, החורגת מסיכון סביר או בלאי טבעי.
בחלוקת האחריות נקבע כי העמותה, כמפעילת ההוסטל וכמי שחבה חובת זהירות כלפי מתנדבים (מעמדה הושווה בפסיקה לזה של מעסיק), תישא ב־75% מהאחריות, ואילו נציגות בעלי הדירות בכניסה א׳ — בבניין רכבת בעל ארבע כניסות — תישא ב־25%. אשם תורם של 20% הושת על התובעת, בין היתר משום שלא היה זה ביקורה הראשון במקום. חישוב הפסדי ההשתכרות נעשה לפי שכר ממוצע של מרצה באוניברסיטה (34,257 ₪), על רקע הישגיה האקדמיים. לעמותה חויב גם תשלום 10,000 ₪ הוצאות לבעלי דירות שהודעת צד ג׳ נגדם נדחתה.
מקור: פסקדין (17.9.2026). פסק הדין עצמו פורסם סביב 16.9.2026 לפי דיווח המקור.
הסיכום הוא תמצית מקורית לצרכי עדכון. הוא אינו תחליף לקריאת המקור הראשוני, אינו ייעוץ משפטי ואינו קובע אחריות או זכאות בתיק קונקרטי.