בכתבה שפורסמה ב־N12/מאקו ב־14 ביוני 2026 במסגרת Duns 100 (תוכן שיווקי בעריכת המערכת, בחסות משרד עורכי דין) נסקרו נתונים פומביים על דומיננטיות תחום המיילדות בתביעות רשלנות רפואית.
עיקרי הדברים
הכתבה מייחסת לחברת הביטוח הממשלתית ענבל כי כ־32% מתביעות הרשלנות הרפואית נגד בתי החולים הממשלתיים בשנים 2017–2021 עסקו בהיריון ולידה; לדוח מבקר המדינה — כ־30% במיילדות וגינקולוגיה; ולמחקר עבור המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות — כמעט מחצית מהתביעות שנבדקו.
הכתבה מדגישה שאין זהות בין תוצאה קשה לרשלנות, ומונה דפוסים חוזרים: ממצא חריג שלא בורר, היעדר הפניה גנטית, טעות בפענוח, ומצוקה עוברית או ניתוח קיסרי באיחור. נתוני ענבל/המבקר לא אומתו כאן מול קובץ המקור, אלא מול הציטוט בכתבה.
משמעות לנזיקין
מסביר מדוע תיקי יילוד/מעקב היריון ממשיכים להוביל בסכומים ובמורכבות (תוחלת חיים, סיעוד, אובדן השתכרות לכל החיים). הנתונים הם היסטוריים (2017–2021) — לא נפח תביעות 2026.
הסיכום הוא תמצית מקורית לצרכי עדכון. הוא אינו תחליף לקריאת המקור הראשוני, אינו ייעוץ משפטי ואינו קובע אחריות באירוע קונקרטי.