בת״א 33618-08-24 פלוני נ׳ מועצה מקומית פוריידיס ואח׳ פסק השופט אמיר סלאמה בבית משפט השלום בחיפה ב־9 ביולי 2026 בתביעת נזקי גוף לאחר נפילה על מדרכה.
עיקרי הדברים
התובע טען כי מעד ונחבל בקרסולו עקב מדרכה משובשת, חסר באבני שפה ותאורה ירודה בשטח השיפוט של המועצה. הנתבעות כפרו בעצם התרחשות התאונה כנטען והצביעו על סתירות לכאורה במיקום הנפילה.
בית המשפט קיבל את גרסת התובע במאזן ההסתברויות: עדויותיו ועדיו נמצאו מהימנות בליבתן, ואי־הדיוקים יוחסו לריבוי תמונות מזוויות ובזמנים שונים. הרישום הרפואי הראשוני לא סתר את הגרסה.
נקבע כי המועצה חבה בנזיקין לפי פקודת הנזיקין: מדרכה מעפר רווי אבנים בלי אבני שפה, בצירוף תאורה ירודה, יצרה סיכון ממשי שהיה על הרשות למנוע. אשם תורם הועמד על 20%, משום שהתובע הכיר את המקום והלך שם בלילה.
סך הנזק הועמד על 158,000 ₪ (בהם 40,000 כאב וסבל ו־100,000 הפסד שכר לעתיד כולל פנסיה). לאחר ניכוי האשם התורם נפסקו 126,400 ₪ נטו, בתוספת שכר טרחה 30,000 ₪ והחזר הוצאות. סיכום לפי דיווח קשתי מ־21 ביולי 2026.
משמעות מעשית
בתיקי מפגע ברשות מקומית: תיעוד מצב המדרכה, תאורה ומועד הצילום חשובים יותר מסתירות שוליות בתיאור המיקום.
היכרות מוקדמת עם המפגע אינה שוללת אחריות — אך מתורגמת לאשם תורם. הסכומים הם תוצאת תיק זה בלבד.
משמעות משפטית
ההכרעה מייחסת לרשות חובת זהירות על מדרכה בשיפוטה גם כשהמשטח עשוי עפר ולא אספלט. אין כאן הלכה על כל נפילה עירונית: התוצאה תלויה בהוכחת המפגע, במהימנות ובאשם התורם. יש לקרוא את פסק הדין המלא.
הסיכום הוא תמצית מקורית לצרכי עדכון. הוא אינו תחליף לקריאת המקור הראשוני, אינו ייעוץ משפטי ואינו קובע אחריות באירוע קונקרטי.